החלטה בתיק ת"א 12385-09-10

בפניי בקשה של הנתבעת, להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל בדבר נכותו של התובע, כתוצאה מתאונת הדרכים מיום 12.4.09, נשוא התובענה.

התובע נפגע בתאונת דרכים, שהיא תאונת עבודה, וועדת המל"ל קבעה, כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועות הצוואר. קביעת הועדה מחייבת על פי חוק הפיצויים.

בתחילה, הגישה הנתבעת בקשה שונה והיא, להתיר לה להציג שאלה למל"ל כדלקמן: " האם נמצאים בתיק המל"ל מסמכים הנוגעים להיסטוריה הרפואית של התובע מלפני התאונה". באותה הבקשה טענה הנתבעת, כי למרות גילו הצעיר, לתובע עבר רפואי רווי תאונות, כאשר בתצהיר הבריאות הוא מסר רק על אחת מהן, משנת 01', בציינו שהמדובר היה בתאונה קלה. יחד עם זאת, טוענת הנתבעת, כי התובע סבל מכאבי גב במשך חודשיים בעקבות אותה תאונה. כן נטען באותה הבקשה, שמהחומר הרפואי שאספה הנתבעת עולה, כי התובע נפגע בשתי תאונות נוספות: באוגוסט 02', שבעקבותיה נמצאה הגבלה בשרירי הצוואר והתובע התלונן במשך שבועות על כאבי גב וצוואר חזקים; תאונה נוספת מיום 2.12.04.

כן טענה הנתבעת באותה הבקשה, כי במהלך שירותו הצבאי, התלונן התובע על כאבי ראש, התעלפויות וחולשה. נטען, שהתובע לא העלה בפני הועדה רפואית של המל"ל את ההיסטוריה הרפואית שלו, וכי בהחלטת המל"ל נרשם כי לפניה היה "כרטיס רפואי" ותו לא. על כן, ובהעדר התייחסות לעברו הרפואי של התובע במסגרת דוח ועדת המל"ל, ביקשה הנתבעת שיותר לה לשאול את המל"ל מהו החומר הרפואי שעמד בפניה.

התובע התנגד לבקשה, ובסופו של יום, בהחלטתי מיום 12.12.12, דחיתי את בקשת הנתבעת, משמצאתי כי פרוצדורה של הפניית שאלת הבהרה למל"ל אינה מוכרת בדין. באותה החלטה נעתרתי לבקשת הנתבעת, וניתנה לה אורכה להגשת בקשה להגשת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, מבלי שיהיה בדבר משום אמירה לכאן או לכאן, כי בקשה כזאת תתקבל. מכאן הבקשה שלפניי.

בבקשתה, חוזרת הנתבעת על טיעוניה, כפי שנטענו בבקשה להפניית שאלת הבהרה למל"ל, ומוסיפה כי בשום סעיף בדוח הועדה אין התייחסות למסמך או אירוע כלשהו מלפני התאונה ואפילו התאונה משנת 01', אותה ציין התובע בתצהיר הבריאות, לא צוינה על ידי התובע בפני הועדה הרפואית של המל"ל. כן מפנה הנתבעת, לכך שבדוח הועדה נרשם שהתובע דיווח על ירידה בתחושה בזרוע ימין, כאשר ברישומי הרופא הצבאי לאחר התאונה משנת 02', מסר התובע על כאבים וקושי ביישור ביד ימין. הנתבעת גם מפנה לתצהיר עדותו הראשית של התובע (סעיף 16), שם הצהיר התובע, כי הוא הציג בפני הועדה את כל החומר שהיה לו. כן מפנה הנתבעת, לסעיף 17 לתצהיר, בו מודה התובע, שהוא לא ציין את התאונות הקודמות במסגרת תצהיר הבריאות שלו, שכן המדובר היה בתאונות שלא קשורות לצוואר והוא חשב שיש להזכיר רק דברים שקשורים לצוואר. הנתבעת מדגישה, כי בסעיף 17 לתצהיר, מוסר התובע שבתאונה משנת 02', הוא נפגע בגב ומעט בצוואר, אך לא היו לו מגבלות.

מסקנת הנתבעת היא, כי לא היה בפני הועדה הרפואית של המל"ל תיעוד רפואי על תאונות קודמות של התובע, מאחר שהתובע מצא שהוא אינו רלוונטי. הואיל והתובע עבר שתי תאונות קודמות, בהן נפגע גם בצוואר, והואיל וקיימות תנועות המשכיות מן השנים 01'- 02' על פגיעה בצוואר וכאבים ביד ימין, ובהיות תלונות אלה דומות לתלונות שהעלה התובע בפני המל"ל, יש מקום למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, שיתייחס גם למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה.

התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי זו הוגשה באיחור ולאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים, כאשר התובע כבר הגיש תצהיר עדות ראשית בתיק. מוסיף התובע וטוען, כי רק במקרים חריגים ובודדים יאפשר ביהמ"ש הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל וכי במקרה הזה, מלוא התיק הרפואי של התובע עמד בפני הועדה הרפואית. כן נטען, שהתאונות הקודמות היו תאונות קלות והן אירעו שנים לפני התאונה דנא. אין לדרוש מן הועדה שתפרט כל מסמך ומסמך שעמד בפניה בעת מתן ההחלטה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שדין הבקשה להתקבל.

התובע מודה בתצהיר העדות הראשית מטעמו, כי הוא לא גילה, במסגרת תצהיר הבריאות שלו, כי נפגע בעבר בתאונות קודמות. גם אם הייתי מקבל את טענתו של התובע, כי הוא סבר שעליו לפרט רק פגיעות בצוואר, הרי גם נימוק זה לאו נימוק הוא, שכן גם בעקבות התאונה משנת 02', באו תלונות על כאבים בצוואר ובעיות בתחושה ביד ימין.

עיון בפרוטוקול הועדה מעלה, כי בפני הועדה היה תיקו הרפואי של התובע. אילו הייתה בפרוטוקול התייחסות כלשהי לשאלה אם בחנה הועדה את עברו הרפואי של התובע ואת פגיעותיו בתאונות נוספות עובר לתאונה דנא, יתכן ודי היה בכך כדי לבוא למסקנה כי גם מסמכים רפואיים מעברו של התובע ובהקשר לתאונות הקודמות, עמדו בפני הועדה. ואולם, לא כך הם פני הדברים, שהרי הועדה כלל לא התייחסה לעברו של התובע. צודקת הנתבעת בטענתה, שלא ניתן לדעת האם עמד בפני הועדה המידע בדבר תאונות קודמות שעבר התובע, אשר בעקבות אחת מהן, הוא אף התלונן על בעיות בצוואר וביד ימין. כמו כן, הועדה לא הזכירה, ולו במילה, קיומו של תיק רפואי צבאי של התובע, ולכן, לא ניתן לדעת אם תיק כזה עמד בפני הועדה. הדגש מיוחד מקבלים הדברים, לאור העובדה שגם במסגרת תצהיר הבריאות, לא מצא לנכון התובע להזכיר את התאונות הקודמות.

במסמך רפואי מהתיק הצבאי נרשם, בין היתר, כדלקמן: " החייל מבקש הפניה חוזרת לאורתופד עדיין מתלונן על לחצים בראש כאבים בצוואר בגב וברגל ימין וכאבים ביד ימין לאחר תאונת דרכים לפני כ- 3 שבועות. נבדק על ידי אורתופד, נמצאה הגבלה בשרירי הצוואר וביישור היד. עד היום מסופח לרם 2 לצורך פיזיותרפיה".

במסמך נוסף, בסמוך לאחר התאונה, נרשם: " החייל מתלונן על לחצים בראש, כאבים בצוואר וכאבים ביד לאחר תאונת דרכים שעבר לפני 7 ימים. נבדק לפני יומיים על ידי אורתופד, נמצאה הגבלה בשרירי הצוואר וביישור היד...". בפרק הממצאים נרשם, בין היתר: " הגבלה בהנעת הצוואר, הגבלה קלה בהרמת הזרוע הימנית, הגבלה ביישור המרפק הימני...". קיימים רישומים נוספים בסמוך לאחר אותה התאונה, בהם התלונן התובע, בין היתר, על כאבי צוואר ויד.

בהעדר אינדיקציה לכך שהתובע הביא בפני ועדת המל"ל את עובדת פגיעתו בתאונות קודמות, לרבות תאונה אשר גרמה לו כאבים  ממושכים בצוואר וביד, הרי לא ניתן לדעת אם פגיעות אלה היו ידועות לוועדת המל"ל, עת באה היא לקבוע את נכותו של התובע בעקבות התאונה דנא. סביר להניח, כי אילו היה מובא מידע זה בפני הועדה, היה הדבר מקבל ביטוי באופן כלשהו, בפרוטוקול שלה. (ראה לעניין זה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (פורסם במאגרים משפטיים)).

סוף דבר, הבקשה מתקבלת ותינתן החלטה נפרדת למינוי מומחה בתחום האורתופדיה מטעם ביהמ"ש.

קיים צדק רב בטענת התובע כי הבקשה דנא הוגשה באיחור רב. הדבר למעשה גרם לביטול דיון ההוכחות, ונוכח הצורך להיזקק לחוות דעת של מומחה רפואי, העיכוב בהליך אינו קצר. יחד עם זאת, והואיל ובית המשפט מבקש להתחקות אחר האמת, סברתי כי לא יהיה זה נכון לדחות את בקשת הנתבעת רק בשל האיחור בהגשתה, וזאת לאור הספק הרב שקיים בלבי בדבר מודעותה של וועדת המל"ל למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה. במיוחד הדברים אמורים מקום בו ניתן לפצות את התובע על הימשכות שווא של ההליכים בשל מחדל הנתבעת.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט, ללא קשר לתוצאות המשפט, בסך 5,000 ש"ח.   

בנסיבות העניין, אין טעם ענייני בקיום הדיון שקבוע ליום 30.1.13 ותחתיו אני קובע ישיבת קדם משפט ליום 8.7.13 בשעה: 09:30.

ניתנה היום,  ד' שבט תשע"ג , 15 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: